<h1>סמ"ג עשין סימן רי"א</h1>
<h2>דף עח.</h2>
שנינו בפרק כל פסולי המוקדשין (בכורות ל"ה א') כל מומין הראוין לבא בידי אדם רועי ישראל נאמנים רועים כהנים אינם נאמנים רשב"ג אומר נאמן על של חבירו ואינו נאמן על שלו רבי מאיר אומר החשוד על הדבר לא דנו ולא מעידו. ובפרק בתרא דיומא (ע"ח א') פוסק כרשב"ג. ובגמרא (בכורות ל"ה ב') תניא רבי יהושע בן קפוסאי אומר בכור ביד כהן צריך שנים מן השוק להעיד עליו שנפל בו מום מאיליו ורשב"ג אומר אפילו בנו ואפילו בתו מעידין עליו ר' יוסי אומר אפילו הם עשרה והם בני ביתו אין מעידין עליו פירוש מפני שכל הכהנים חשודים להטיל מום בבכור כדי לאכלו בחוץ, ושנינו (ל"ד א') שהמטיל מום בבכור לא ישחוט על אותו המום עד שיפול בו מום אחר מאליו. ופוסק התלמוד (ל"ה ב') והלכתא כרבן שמעון בן גמליאל ודווקא בנו ובתו אבל אשתו לא דאשתו כגופו דמיא. ובפרק חבית (שבת קמ"ה א') מסקינן שאין עד מפי עד כשר אלא לעניין עדות אשה ולעדות בכור בהמה שלא נפל מומו בידי אדם, וכן בפרק כל פסולי המוקדשין (ל"ו א').
